בחירות – לא מה שחשבתם

יום שני, דצמבר 5th, 2016

אילמות מרצון, שתיקה מרצון, אילמות אלקטיבית ( Elective  = בחירה ),

הרבה שמות ניתנו בעבר לתופעה שהיום נקראת : אילמות סלקטיבית.

בבסיס  אותן שמות עמדה תפיסה שרואה בשתיקה של הילד בחירה. הילד בוחר לשתוק ולהימנע מאינטראקציה עם הסביבה כדי להשיג תשומת לב, כוח ועוד .

הרבה אחריות על כתפיים קטנות של ילד קטן…..

הרבה אשמה על כך שהוא בוחר בחירה לא טובה שמזיקה לו.

כשאנחנו מאשימים את הילד שלנו , אנחנו לא פנויים לעזור לו, אנחנו בעיקר נאבקים בו ומנסים לשכנע אותו שהוא טועה ובוחר בחירה שגויה . " כדאי לך לדבר" " חבל שאתה מחליט לא לדבר" "כשתחליט הגננת תשמח לשמוע אותך מדבר ".

כשאנחנו מאמינים שהילד בוחר לשתוק אנחנו נכנעים לחרדה ונתונים לה לנהל אותנו ואת חיי הילד שלנו.

בעולם החרדה ( ובתוכה האילמות הסלקטיבית)   אין מקום לדמוקרטיה , אין מקום למגוון דעות ומחשבות ,החרדה היא ישות דיקטטורית ששולטת בילד שלנו ביד רמה ומכתיבה לו עמדה אחת נחרצת: " אתה לא מסוגל להתגבר עלי ואני קובעת שאתה לא תדבר !!! "

הילד לא בוחר בחרדה- היא בוחרת ומשתלטת עליו. על מחשבותיו, רגשותיו, גופו והתנהגותו.

אז מה עושים?

מקימים מפלגת אופוזיציה שתעמוד אל מול הדיקטטורה השלטת – הורים,סבים/סבתות, דודים/דודות, גננות, סייעות ומורות- כולם חוברים יחד למאבק.

עומדים בצורה אחידה מול החרדה ואומרים- לא עוד !

בצורה שיטתית, עקבית ועם המון אמונה עוברים עם הילד דרך החרדה ויוצאים מחוזקים.

יוצרים מהפך שבסופו כל הנוגעים בדבר מרוצים.

המהפך אפשרי- צריך לבחור לעשות את הצעד הראשון לכיוון שלו.

במה תבחרו?…..

צור קשר

שם *

אימייל *

טלפון *

נושא

להרשמה לבלוג רשום את כתובת המייל


 


Leave your Comment